ככל שגילנו מטפס, רבים מאיתנו מגלים ששינה טובה הופכת למצרך נדיר. הפרעות שינה בעשור החמישי לחיים הן דבר נפוץ, אבל אפשר להישאר רגועים – יש דרכים רבות לשפר את השינה גם בגיל חמישים. במאמר הבא נסקור את הגורמים להפרעות שינה בגיל 50, ואת הפתרונות האפשריים.
הפרעות שינה בגיל 50 – כמה זה נפוץ?
דפוסי השינה שלנו נוטים להשתנות עם הגיל. אנשים רבים מגלים שככל שגילם עולה, איכות השינה שלהם יורדת. הם מתעוררים לעיתים קרובות יותר במהלך הלילה, ומקיצים מוקדם יותר בבוקר בלי יכולת לשוב ולישון. מומחים מעריכים כי בין 40%-70% מאוכלוסיית בני ה-50 סובלים מהפרעות שינה, כאשר כמחצית מהמקרים אינם מדווחים. הסיבות להפרעות שינה בגיל 50 הן רבות ומגוונת – החל משינויים הורמונליים המאפיינים את גיל המעבר, דרך מתח נפשי, מחלות רקע כאלה ואחרות, ועוד.
מהם הנזקים של הפרעת שינה בגיל 50?
בעיות שינה כרוניות יכולות לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים. הנה כמה מהנזקים העלולים להיגרם כתוצאה משינה ירודה:
- פגיעה במערכת הלב והדם: נמצא קשר בין מחסור בשעות שינה לבין תפקודים ליקויים של מערכת הלב והדם.
- פגיעה במנגנון התיאבון: בדרך כלל הפגיעה תבוא לידי ביטוי בתיאבון מוגבר ועלייה במשקל.
- היחלשות המערכת החיסונית: כשאנחנו לא ישנים מספיק, המערכת החיסונית נחלשת וכך גם היכולת של הגוף להתגונן מפני זיהומים.
- פגיעה במצב הרוח וביכולת הריכוז: חוסר שעות שינה הופך אותנו לרגישים יותר. אנחנו נוטים יותר לקשיים בוויסות הרגשות. כמו כן קיימת נטייה לעצבנות ולדכדוך, וקיים קושי להתרכז במשימות היומיום.
האם אנשים מבוגרים זקוקים לפחות שינה?
כמות השינה הנחוצה לנו כדי לתפקד בצורה נאותה, משתנה בין אדם לאדם. באופן כללי, מומחי השינה ממליצים לישון בין 7-9 שעות מדי לילה. אם הגעתם לגיל 50 ואתם ישנים פחות מפעם, אבל עדיין מרגישים אנרגטיים במהלך היום – אין עם זה שום בעיה. אבל אם אתם מרגישים עייפים או מתוסכלים, זה כבר עניין אחר. החדשות הטובות? יש מה לעשות. הפרעות שינה הן מתסכלות, אך המצב פתיר.
מתי צריך לפנות לעזרה רפואית?
כולם חווים קושי להירדם פה ושם. לעיתים קרובות מדובר באירוע נקודתי או בתקופה חולפת, ולא בהפרעת שינה כרונית. מתי בכל-זאת כדי לפנות לעזרה מקצועית? כאשר נדודי השינה מתרחשים מספר פעמים בשבוע, במשך תקופה של חודש או יותר – במקרה כזה ככל הנראה מדובר בהפרעה כרונית שמחייבת טיפול. אבחנה תינתן לרוב על פי עדותו של המטופל. במקביל לאבחון ההפרעה, כדאי להבין את הגורמים להפרעה ולטפל בהם בנפרד.
גורמים אפשריים להפרעות שינה בגיל 50
הסיבות להפרעות שינה בגיל 50 הן רבות ומגוונות:
- מחלות רקע: מצבים רפואיים שונים יכולים לגרום להפרעות בשינה, ביניהם מחלות רפלוקס, מחלות ריאות, מחלות של מערכת העצבים, ועוד.
- תרופות: חלק מהתרופות שאנחנו נוטלים עלולות לפגוע בשינה. תרופות שידועות כפוגעות בשינה הין בין היתר תרופות מעוררות דוגמת ריטלין – אך גם חוסמי בטא, נוגדי דיכאון, סטטינים וסטרואידים.
- מתח נפשי: העולם המודרני דורש מאיתנו לעבוד בקצב מהיר, מה שמשאיר רבים מאיתנו במתח נפשי גדול. אחד הביטויים של מתח נפשי הוא נדודי שינה וקושי בהירדמות.
- גיל המעבר: גיל המעבר הוא תהליך ביולוגי טבעי שקורה לנשים בסביבות גיל 50. במקרים רבים התסמינים עלולים לשבש השינה.
- דום נשימה חסימתי: זוהי הפרעת נשימה, המתבטאת בנחירות בלילה ובעייפות במהלך היום. כשרמות החמצן בדם מגיעות לסף נמוך מדי, המוח מעיר את האדם כדי להחזיר את הנשימה לפעילות תקינה. התוצאה היא יקיצות רבות במהלך הלילה.
סוגים של הפרעות שינה
למעלה מ-85 סוגים של הפרעות שינה ידועים כיום, כשאלו הם השכיחים ביותר:
- אינסומניה (Insomnia) – הפרעה המתבטאת בקושי בהירדמות, יקיצות רבות במהלך הלילה או יקיצה מוקדמת במהלך הבוקר. זוהי הפרעה נפוצה יחסית, 1 מ-10 סובלים ממנה.
- דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) – רוב הסובלים מתסמונת זאת כלל לא מודעים לה, אלא מגלים אותה כתוצאה מתלונות של בני הזוג – דום נשימה בשינה גורמות לנחירות קולניות. סימנים נוספים הם עייפות במהלך היום. חשוב לאבחן את ההפרעה ולטפל בה בהקדם, משום שהפסקות נשימה בשינה מעלות את הסיכון ללחץ דם גבוה ולפגיעה בכלי הדם.
- תסמונת הרגל העצבנית (Restless Legs Syndrome) – באה לידי ביטוי בתחושת חוסר שקט ודחף בלתי נשלט להניע את הרגליים. התחושה המטרידה גורמת לקושי בהירדמות וליקיצות במהלך הלילה.
איך מטפלים בהפרעות שינה בגיל 50?
תחילה, יש לזהות את הגורם להפרעות השינה. למשל, בקרב נשים שנמצאות בגיל המעבר, נדודי השינה ילוו לעיתים קרובות בתסמינים נוספים כמו גלי חום והזעות, או דופק מהיר. במקרה שמדובר בהפרעות שינה הנגרמות כתוצאה מגיל המעבר ניתן להציע טיפול הורמונלי כדי להקל על התסמינים.
לא תמיד אפשר לזהות את הגורמים להפרעת השינה. כשלא ניתן לזהות את הגורם לבעיה, אפשר לנסות מגוון פתרונות – כשבד"כ נתחיל מהפתרונות הפשוטים, ונעבור לפתרונות תרופתיים רק בהיעדר שיפור במצב. חלק מסל הפתרונות האפשריים לטיפול בהפרעות שינה כולל הקפדה על הרגלי שינה נכונים ושיטות הרפיה שונות כמו מיינדפולנס או מדיטיציה. בהיעדר שיפור, אפשר לשקול תרופות שינה.
מה זה היגיינת שינה ואיך שומרים עליה?
"היגיינת שינה" זה ביטוי מקבל המתייחס לסידור הרגלי השינה. הקפדה על היגיינת שינה, יכולה לשפר פלאים את איכות השינה. הנה כמה כללים להיגיינת שינה בריאה:
- נסו לישון כל יום בשעה קבועה, ולהתעורר בשעה קבועה.
- הימנעו משינה במהלך היום.
- המיטה מיועדת לשינה – כאשר אתם נמצאים במיטה הימנעו משימוש בטלפון, צפייה בטלוויזיה, אכילה במיטה וכך הלאה.
- הימנעו מדברים מעוררים לפני השינה, כמו שיחות חשובות, וויכוחים או צפייה בתכנים מציפים בטלוויזיה.
- שמרו על סביבת השינה נקייה ונעימה.
- הימנעו מצריכת קפאין, ניקוטין אלכוהול ותרופות מעוררות סמוך לזמן השינה.
- הימנעו מארוחה כבדה לפני השינה, ניתן להסתפק בנשנוש קטן.
- התעמלו מדי יום, אך לא סמוך מדי לשנת השינה.
מלטונין לטיפול בהפרעות שינה בגיל 50
מלטונין הוא הורמון המשרה עייפות, והוא מופרש כשחשוך סביבנו. לעומת זאת אור פוגע בהפרשת ההורמון. הפרשת המלטונין מושפעת לא רק מאור השמש אלא גם מתאורה מלאכותית: נורות חשמל ומסכים שונים – כל אלה יכולים לפגוע בהפרשת מלטונין. לכן, שעתיים סמוך למועד השינה כדאי להימנע מחשיפה לאור מלאכותי, ככל האפשר. לעומת זאת במהלך שעות היום כדאי לשמור על התריסים פתוחים ולהיחשף לשמש. הפרשת המלטונין בגוף פוחתת עם הגיל, ולכן מגיל 55 ומעלה ניתן לקבל מלטונין במרשם רופא.
מה לעשות כשלא נרדמים?
במידה וחווים קושי בהירדמות, עדיף לא לנסות בכוח. ניסיונות עיקשים להירדם, עלולים להגביר את החרדה והמתח ולהרחיק עוד יותר את השינה המיוחלת. במקום זאת מומלץ לעשות סיבוב קצר, לקרוא ספר, לעשות אמבטיה חמה או כל פעילות מרגיעה אחרת.
לסיכום
הפרעות שינה הן עניין נפוץ, שנעשה נפוץ יותר ככל שהגיל שלנו עולה. בסביבות גיל 50 אחוז ניכר מהאוכלוסייה סובל מהפרעות שינה וקשיים שונים בהירדמות. כדי להקל על הבעיה, חשוב לזהות את הגורם לה ולטפל בו בנפרד. כמו כן, חשוב להקפיד על היגיינת שינה נכונה.