ילדים קטנים עלולים לסבול מבעיות שינה בשלבים שונים בתקופת הילדות. ומחקרים מגבים זאת, משום שמסקנותיהם הראו כי כל 1 מכל 5 ילדים יחווה בעיות שינה כלשהן. במאמר זה תקראו על כל מה שהורים צריכים לדעת.
מאילו בעיות שינה סובלים ילדים קטנים?
ישנן לא מעט בעיות שינה אצל ילדים קטנים, וכל אחת שונה מהשנייה ובעלת תופעות וגורמים שונים אחת מהשנייה. לא מעט הורים גם לא מודעים לכך שבעצם "מאבקי השינה" מול הילד שלהם, הוא בעצם סימן לבעיה כלשהי. הורים רבים חשים מותשים ממאבקים אלו, ומנסים לחפש פתרון לבעיה. כאן נענה על החלק של הבעיות וכיצד הן באות לידי ביטוי ונביא לכם, ההורים מידע שימושי שיעזור לכם להבין יותר טוב את ילדיכם.
הפרעות בהירדמות ובשמירה על רצף שינה תקין
בקרב 20-30 אחוזים מהתינוקות והפעוטות בגילאי חצי שנה עד שלוש, לא מתפתחת כראוי היכולת לישון לילה רצוף. הם מבטאים קושי בהירדמות ללא סיוע חיצוני. הם יכולים גם להתעורר מספר פעמים בלילה. במידה והיו לפחות 3 יקיצות בלילה, זה עונה על הקריטריון לאבחון הפרעת שינה – יקיצות.
יקיצות בלילה יכולה להפוך לבעיית שינה כרונית ועלולה להיגרר לגילאים מאוחרים יותר כמו: גילאי בית ספר. בגילאים אלו הילדים מתעוררים וקוראים לעזרה חיצונית על מנת לחזור לישון. וילדים בגיל זה עלולים לדחות את שעת השינה.
הגורמים להפרעות אלה אינן פיזיולוגיות, אלא נעוצות בדפוס התנהגות, המתאפיינת בביטוי מצקוה משמעותית שפוגעת בתפקוד. עוד גורמים הם פסיכולוגיים וסוציאליים, ואבחנתם תלויה בחוויית הילד וגם ההורה.
הפרעות שינה נלוות – פרסומניות
בעיות הנלוות לשינה הן תופעות מיוחדת המתרחשות בזמן השינה כמו: סיוטי לילה, ביעותי לילה, דיבור או הליכה מתוך שינה, הרטבה לילית ויקיצות חלקיות (התעוררות לא מלאה משינה המביאה להתנהגות מסויימת במהלך הלילה). מרביתן מתרחשות בשלבי השינה העמוקה, או במעבר בין שלבי השינה. במידה וילידכם הולך או מדבר מתוך שינה, בבוקר שלמחרת הוא לא יזכור דבר ממה שקרה בלילה.
- סיוטים – סיוטים הם חלומות רעים המבוססים על זיכרון מוחשי שבדרך כלל מערי וגורם לילד שלכם לחפש קרבה וניחום מההורה. זוהי הפרסומניה הנפוצה ביותר המתחרשת בשנת הREM (שהיא שינה עמוקה שבאה בדרך כלל חולמים).
- ביעותי לילה – בעיותי לילה מרגישים כמו כניסה למצב של לחץ ופאניקה תוך כדי שינה. הילד שלכם עלול לצעוק, להראות מבוהל, אך גם אם תנסו להרגיע אותו, הוא עלול לדחות את זה עקב תחושת איום מהסביבה.
בנוסף, לבעיתוי לילה מלווים תסמינים פיזיולוגים כגון: הזעה, דופק מהיר ועוד. התופעות מחמירות במצבי לחצים נפשיים וחסך בשינה. בעיות אלו גם רווחות בקרב ילדים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות או נפשיות.
- הליכה או דיבור מתוך שינה – אפיזודות חוזרות של קימה מהמיטה או דיבור במהלך הלילה. למחרת הילד שלכם עלול לא לזכור כי זה חלק ממנגנוני הנגה אוטומטיים שגורמים לילד שלכם לשכוח מה קרה בלילה.
עייפות וישנוניות יתר
בעיית שינה זו באה לידי ביטוי במהלך היום. הילד שלכם עלול להיראות עייף או ישנוני. במידה והילד שלכם סובל מעייפות יתר הוא עלול להירדם בשעות בלתי צפויות, להיראות אפאטי או חסר אנרגיה.
בעיית שינה זו להופיע אצל תינוקות, במיוחד בפגים, עקב אי בשלות של המערכת הנשימתית, ועם השלמת תהליך הבשילה, בעיית השינה נעלמת לבד.
אצל ילדים גדולים יותר הפרעה זו עלולה לנבוע בגלל בעיה באזור השקדים ונדרשת כאן התערבות כירורגית כמו הסרת השקדים.
בעיות שינה בשעון הביולוגי אצל ילדים קטנים
הפרעות בשעון הביולוגי מתבטאות בהפרעות בתזמון השינה. הבעיה הנפוצה ביותר היא פאזת שינה מעוכבת, שהיא דחית שעת ההירדמות ושעת היקיצה.
בעיה זו נפוצה אצל תינוקות ואצל ילדים שדפוסי תזמון השינה שלהם מתאפיינים בחוסר עקביות.
איך לטפל בבעיות שינה אצל ילדים קטנים?
התאמת טיפול משתנה מילד לילד בהתאם לגורמים שיצרו את הבעיה ובהתאם למערכת המשפחתית והדינאמיקה הייחודית המאפיינת את הקשר של ההורה והילד. בנוסף, נכלל גם "האני מאמין" של המטפל וזה עלול להשפיע על בחירת הטיפול לילד. כאן תוכלו לקרוא על מידע מומלץ על התמודדות וטיפול בבעיות השינה ולעזור לילד שלכם להתמודד עימן.
הדרך האולטימטיבית לפתרון של קשיי הירדמות ושמירה על רצף השינה
טיפול תרופתי אינו מומלץ לתינוקות או בילדים קטנים וזה גם לא הוכח לטווח הרחוק ע"י מחקרים. אך ישנן מספר גישות התערבות מקובלות היום להתמודדות:
גישות התנהגותיות
גישות התנהגותיות – מבוססות על תיאוריית הלמידה, ושמות דגש על מתן ייעוץ והכוונה להורים איך לשנות דפוסי התנהגות שלילים כלפי שנתו של הילד שלכם.
בגישה זו פחות שמים דגש על הסיבות והגורמים לבעיית, אלא יותר מתמקדות בהפחתת התסמינים.
המודל התנהגותי פותח עבורכם מספר טכניקות התערבות התנהגותיות בניסיון לעזור לכם לשנות את שיטת ההרגעה ולהקטין את המעורבות שלכם במהלך הלילה. להלן מספר טכניקות התנהגותיות העוזרות לטיפול בבעיה:
- התעלמות מוחלטת – שיטה שכבר אינה נמצאת בשימוש. על ההורים להתעלם לגמרי מקריאותיו ומבכיו של הילד שלכם לאחר שהשכבתם אותו לישון עד שהוא נרדם.
- בדיקה מתוזמנת – שיטת "5 הדקות" שלפיה עליכם להשכיב את הילד שלכם במיטה שלו בתנוחה שכיבה ולצאת מהחדר. במידה והילד שלכם מתחיל לבכות, עליכם להמתין 5 דקות עד שתוכלו לגשת אליו.
גישות פסיכו-דינמיות
שיטות אלו מבוססות על הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית והן שמות דגש על הבנת הסיבות לבעיית השינה. ישנה הימנעות ממתן עצות והכוונה להורים מתוך אמונה כי מתן הפתרונות מאפשר להורים להגיב בפתיחות רבה יותר ומתוך עמדה פחות מתנגדת.
הבירור המעמיק של מקורות ההפרעות הוא מה שיאפשר לכם להגיע לשינוי בכוחות עצמכם. הנושאים העיקריים העולים במהלך השיחות עם ההורים, כוללים בעיות הקשורות לפרידה מהתינוק.
הנחה נוספת היא שחוותיהם המוקדמת של ההורים והזיכרונות שלהם על הטיפול שהם קיבלו מהוריהם בלילה מעצבים את האופן שבו הם מתייחסים לילדים שלהם. הטיפול הדינמי מאפשר להורים לבטא את כל הרגשות שלהם, להבין כיצד הם קשורים לבעיות השינה של התינוק שלהם.
הגישה המשלבת
רוב ההורים מעוניינים בקבלת עזרה בדפוסי התנהגות, אך זה לא יכול להתבצע ללא הבנה מהן האמונות והתפיסות שבהן הם דוגלים לגידול ילדיהם, יהיה קשה להתאים טיפול מתאים, מדויק ויעיל.
לאחר בירור האמונות והתפיסות יש לחקור על ההבדלים ביניהם, ושיתוף ההורה הפחות דומיננטי בכל תהליך טיפול ההתערבות.
חילוקי דעות בין ההורים בנוגע לטיפול בבעיות השינה של ילדיהם יכולים לגרום להעברת מסרים מבלבלים וסותרים לילד. בנוסף, לתינוק קל יותר לרכוש את היכולת לרגיעה עצמית כאשר מי שמבצע את ההתערבות שהוא ההורה שהיה פחות מעורב בדרך כלל, מאחר שהתינוק מקשר אותו פחות עם ההרגלים הקודמים.
איך מטפלים בפרסומניות?
מאחר שרוב בעיות הפרסומניות עלולות להופיע כאפיזודות חולפות במהלך ההתפתחות הנורמלית של הילדם שלכם, התערבות מומלצת רק כאשר התופעה מתמשכת והופכת לעוצמתית.
חשוב לציין כי לבעיות אלו לא פוגעות בתפקודו של הילד בעתיד וכדי לשלב המלצות כיצד להכין את הבית כדי שהילד שלכם לא יפגע. במידה והוא יילך בבית מתוך שינה.
כדי להורים לא להתערב יותר מדי, ולתת לילד להתמודד עימן לבד כדי שהוא יוכל למצוא פתרון בכוחות עצמו בלבד.
טכניקות של טיפול קוגניטיבי כמו: הרפיה ודימוין מודרך, העובדות על הגברת היכולת לויסות ושליטה העצמית עשויות לעזור בהרגעת פרסומניות בלתי נשלטות. שיטה זו נמצא יעילה בקרב ילדים שהפרסומניה מתרחשת בשעות קבועות.
כיצד הורים יכולים לטפל בבעיות בשעון הביולוגי?
בשביל לשנות את השעון הביולוגי של הילד שלכם, הוא נדרש למאמץ רב ומוטיבציה גבוהה. יש ילדים שקל להם יותר לשתף פעולה משום שכל המשפחה מתגייסת לתוכנית. מעבר לכך ישנן מספר טכניקות לטיפול שיעזרו לילידכם ולכם להתמודד עם הבעיה, והן:
- כרונותרפיה – טכניקה זו נעשית באמצעות הקדמתה או דחייתה של שעת ההליכה לשינה. החלק הראשון שיש לעשות הוא לדחות ב2-3 שעות את שעת השינה בכל יום על מנת להגיע לשעת ההירדמות הרצויה. כאשר הילד שלכם מגיע ליעד עליכם לתרגל אותו ללכת לישון באותה שעת שינה, כולל גם בסופי השבוע.
תנסו למנוע מן הילד לישון במהלך היום משום שזה יפגע בתהליך.
- טיפול באור – כולל חשיפה מבוקרת לאור חזק חצי שעה לאחר ההשכמה והימנעות מחשיפה לאור חזק בשעות הערב. טיפול זה משפיע על הפרשת המלטונין במוח, וכך מסייע בהסדרת השעון הביולוגי. בגלל שזה טיפול שלוקח מספר שבועות, ניתן ליטול מנת מלטונין בהתערבות רופא.
לסיכום, ילדים קטנים עלולים לסבול מהרבה בעיות שינה עקב גורמים שונים. התאמת הטיפול משתנה מילד לילד ובהתאם לאינטראקציה בין הילד-להורה. על כל אלו פירטנו במאמר, בשביל לקבוע טיפול מדויק, מתאים ויעיל שיקל על הסבל של הילד שלכם ושלכם, השאירו פרטים ונחזור אליכם בשמחה להמשך תהליך.