נחירות מופיעות כאשר מופיעה חסימה בתהליך הנשימה בזמן השינה. נחירות הן מצב נפוץ ביותר, ומלבד ההפרעה לבן הזוג ולפעמים עלולות להעיד על מצב רפואי רציני כמו דום נשימה חסימתי. בנוסף קיימים מקרים ותופעות נוספות הגורמים לנחירות והפרעות שינה שונות.
מבחינה פיזיולוגית, הנחירות מופיעות כאשר האוויר חולף על רקמות רפויות בגרון וגורם להזזתן. באופן תקין, רקמות שרירי הגרון צריכות להיות מכווצות, על מנת להבטיח נתיב אוויר פתוח, אך כאשר הרקמות רפויות נתיב האוויר עלול להיסגר ומופיע הרעש של הנחירה.
מה גורם לנחירות?
כאשר הגוף עובר ממצב של שינה קלה לשינה עמוקה, שרירי החיך, הלשון והגרון עוברים הרפיה שעלולה להוביל להתפתחות רעש הנחירה. ככל שהאוויר יפגע בצורה אגרסיבית יותר בשרירים הרפויים, קול הנחירה יהיה חזק יותר ולכן קיים קשר ישיר בין מידת היצרות נתיב האוויר והמאמץ הנשימתי לעצמת הנחירות.
קיימים גורמים לנחירות המגיעים במספר מקרים שונים המובילים להפרעות שינה, כמו אנטומיה, הרגלים, מחלות אחרות נחירות ועוד:
- אנטומיה של הפה – מבנה אנטומי בו החיך הרך ממוקם נמוך, שקדים מוגדלים, הענבל גדול או קיימים אדנואידים (רקמה הנמצאת בחלקו האחורי של הגרון ומפריעה למעבר האוויר), נתיב האוויר הופך לצר יותר ומופיעות נחירות.
- עודף משקל – אחד הגורמים הנפוצים לנחירות הוא עודף משקל. במקרה זה, שומן המצטבר באזור הצוואר תורם להקטנת נתיב האוויר וגורם להופעת הנחירות.
- הפרעות באף – גודש כרוני באף, סטיה של המחיצה, פוליפים או מצבים נוספים מובילים להפרעה בכניסת האוויר דרך האף ויכולים לגרום להופת נחירות.
- דום נשימה חסימתי – אחד מהמצבים הרפואיים הקשים המתבטא בנחירות הוא דום נשימה חסימתי. זהו מצב בו פעולת הנשימה לא מתבצעת באופן תקין במהלך השינה, והסובלים ממנו מתעוררים פעמים רבות במהלך הלילה על מנת להסדיר את נשימתים (30 פעם בשעה). מדובר במצב רפואי המשפיע מאוד על מהלך היום יום ודורש לכן טיפול רפואי.
- שתיית אלכוהול – שתיית אלכוהול באופן קבוע גורמת להופעת נחירות, מכיוון שהאלכוהול גורם להרפיית שרירי הגרון ולנחירות.
בדיקות לגילוי המקורות הגורמים לנחירות
אנשים המתלוננים על נחירות עלולים לסבול ממצב רפואי הדורש טיפול, ועל כן במקרים רבים מופנים לבדיקות על מנת לשלול סיבות אורגניות להופעת הנחירות.
קיימת חשיבות גדולה לטיפול בגורמים לנחירות מכיוון שהם יכולים להוביל לסיבוכים קשים: בילדים, נחירות יכולים לרמז על הפרעות שינה קשות שיכולות להוביל להפרעות בגדילה ובהתפתחות ולהפרעות קשב וריכוז. במבוגרים, נחירות מעידות על הפרעה בזרימת האוויר ויכולים לגרום לסיבוכים כמו יתר לחץ דם, מחלות לב ושבץ.
היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית – הבדיקות הבסיסיות ביותר המבוצעות בדרך כלל אצל רופא המשפחה, בהן נשאלים המתלונן ומשפחתו שאלות לגבי איכות השינה, עירנות במהלך היום וכו'. פעמים רבות רק בן/בת הזוג יכולים לענות על השאלות מכיוון שרוב האנשים לא מודעים לכך שהם נוחרים. בבדיקה גופנית יכולים הרופאים לזהות שקדים מוגדלים, סטיה של מחיצת האף, גודש באף וממצאים נוספים.
בדיקות הדמיה – במקרים רבים תבוצע בדיקת הדמיה במידה וקיים חשד להפרעה אנטומית המובילה לנחירות או לאיתור גורמים לנחירות אחרים. ניתן לבצע בדיקות רנטגן של הצוואר, CT או אפילו MRI. במידה ומתגלה פגם אנטומי (כמו אדנואידים או סטיה של מחיצת האף) ניתן לטפל בהתאם.
מעבדת שינה – הבדיקה האמינה והטובה ביותר לזיהוי מקור של הגורמים לנחירות והשפעתן על איכות השינה היא בדיקה במעבדת שינה. במקרים אלו מגיעים המטופלים ללילה במעבדת השינה, שם מתחברים למכשירים שתפקידם להעריך את לחץ הדם, ריווי החמצן בדם, פעילות מערכת הנשימה והפעילות המוחית. לאחר סיום הבדיקה, עוברים הממצאים עיבוד וניתן לאבחן מחלות כמו דום נשימה חסימתי או מרכזי והפרעות נוספות שמובילות לבעיות בשינה.
בדיקה במעבדת שינה לצורך טיפול בבעיות של נחירות
כפי שהצלחנו להבין מהשורות הקודמות, הבדיקה המועילה ביותר, זו שיכולה לזהות בצורה הטובה ביותר מה הוא מקור גורמים לנחירות בכל מקרה ספציפי – היא בדיקה מקיפה במעבדת שינה. בדיקה במעבדת שינה כוללת מספר שלבים, זאת כאשר לאחר תום הבדיקה, כלומר לאחר סיום השלבים השונים, אנחנו נוכל לקבל תמונת מצב מלאה – להבין מה הם הגורמים השונים להופעת הנחירות, ובהתאם לכך נוכל להתאים את דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורנו.
להלן השלבים השונים של ביצוע בדיקה במעבדת שינה
כל בדיקה במעבדת שינה מתחלקת לשלושה שלבים שונים, כאשר לאחריהם ניתן לקבל את תוצאות הבדיקה הספציפית, ובכך נוכל להבין לעומק מה הם גורמים לנחירות שלנו.
שלב 1 – בשלב זה המטופל יבצע ראיון אישי ושיחה מול הצוות הרפואי, זאת כאשר לאחר הראיון הנ"ל הצוות הרפואי יוכל להחליט האם בכלל האדם שעומד לנגד עיניהם זקוק לביצוע בדיקה במעבדת שינה. במידה שהתשובה לשאלה זו הינה חיובית, אזי שלאחר מכן על הצוות הרפואי להחליט – האם הבדיקה תתקיים בבית, שמא היא תתקיים במעבדת השינה עצמה. כאשר מתקבלת החלטה על ביצוע הבדיקה במעבדת השינה עצמה, אזי שגם כאן ישנם מספר בדיקות שונות אשר ניתנות לביצוע.
שלב 2 – בשלב זו נבצע את הבדיקה עצמה – בבית או במעבדת השינה, זאת בהתאם להחלטה של הצוות הרפואי עצמו. במידה שמי שעובר את הטיפול חיי לצד בן או בת זוג, אזי שבן הזוג יתבקש למלא שאלות רפואי, זאת כאשר שיתוף הפעולה של בן הזוג עשוי להועיל בצורה פלאית.
שלב 3 – שלב קבלת התוצאות, ניתוח של התוצאות, וקבלת הסבר מהצוות הרפואי. בשלב זה הצוות הרפואי יקבל מסקנות מהבדיקה שבוצעה, ובהתאם לכך נוכל להתאים את הטיפול בנידודי השינה במקרה הספציפי.
לסיכום, נחירות יכולות לפגוע באיכות החיים, בבריאות הפיזית והנפשית שלנו וגם באיכות השינה של בן או בת הזוג שלנו. יש היום מגוון דרכים לפתור את הבעיה והדבר החשוב ביותר הוא למעשה להבין את הגורם לנחירות ואז הרבה יותר קל לטפל בבעיה מהיסוד.